Feedback Form

חופשת לידה

מתוך BusinessPedia

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קוראי ערך זה קראו גם

דמי לידה
מענק לידה
ימי מחלה

דף ראשי
הורדת טפסים


ידיעות קשורות


חופשת הלידה (באנגלית: Maternity Leave) היא פרק זמן של החופשה ליולדת בו אסור להעסיק את העובדת מכח חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954. העובדת אינה מקבלת שכר ממעבידה בתקופת חופשת הלידה, אך עשויה להיות זכאית, במידה והיא עומדת בתנאים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי, לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי.

תוכן עניינים

[עריכה] אורך החופשה

חופשת הלידה בישראל היא פרק זמן של 14 שבועות לפחות סמוך ללידה, כאשר היולדת רשאית לצאת לחופשת לידה 6 שבועות לפני יום הלידה המשוער. בלידת תאומים יכולה האישה להאריך את חופשת הלידה בשבועיים נוספים.

עד למאי 2007, פרק הזמן הקבוע בחוק לחופשת לידה עמד על 12 שבועות. את הצעת החוק להאריך את תקופת חופשת הלידה ל-14 שבועות יזם ח"כ גדעון סער. החוק עבר בכנסת ברוב קולות וללא כל מתנגדים. ביוני 2008 אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק שהגיש ח"כ משה גפני, להאריך את חופשת הלידה ל-16 שבועות. הצעת חוק דומה הגישו גם ח"כ גדעון סער ושלי יחימוביץ'. המצדדים בהארכת חופשת הלידה טוענים כי יש לאפשר לאם היולדת שהייה ארוכה יותר עם הרך הנולד, בדומה למדינות אחרות בעולם, בפולין אורך החופשה 16 שבועות, באירלנד 18 שבועות, באנגליה 26 שבועות ובנורווגיה 42 שבועות.

[עריכה] פיצול חופשת לידה והארכתה

במקרים המפורטים להלן זכאית היולדת להאריך את חופשת הלידה. הזכאות להארכת חופשת הלידה לפי במקרים אלו היא מצטברת, ובלבד שלא יעלו יחד על ארבעה שבועות.

[עריכה] אישפוז היולדת במהלך חופשת הלידה

עובדת שחלתה ואושפזה במהלך חופשת הלידה, לתקופה העולה על שבועיים ימים, זכאית להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האישפוז אך לא יותר מארבעה שבועות. הזכאות חלה גם במקרה שהאישפוז אינו רציף, כל עוד יום אישפוז כרוך בשהות בבית חולים למשך 12 שעות ביום לפחות, לשם קבלת טיפול רפואי.

כמו כן, רשאית היולדת לפצל את חופשת הלידה, כך ששלושה שבועות לכל היותר יחשבו כחופשת מחלה ויתרת חופשת הלידה תחל עם סיומה של תקופת האשפוז. התוקף לזכאות בסעיף זה, בתנאי שהעובדת הודיעה למעסיקה על כוונתה למימוש זכאותה.

[עריכה] אישפוז התינוק במהלך חופשת הלידה

  • עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, בתקופת חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:
  1. להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מארבעה שבועות, הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;
  2. לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;

התוקף לזכאות בסעיף זה, בתנאי שהעובדת הודיעה למעסיקה על כוונתה למימוש זכאותה.

  • עובדת שהילד אשר ילדה חייב להיות מאושפז בבית חולים לתקופה של 6 שבועות או יותר, בתוך תקופת חופשת הלידה, זכאית להאריך את חופשת הלידה לפי התקופה הארוכה מביניהן, כמפורט להלן:
  1. בשבוע אחד, אם האשפוז היה למשך 6 שבועות לפחות.
  2. ב-2 שבועות, אם האשפוז היה למשך 8 שבועות לפחות.
  3. ב-3 שבועות, אם האשפוז היה למשך 10 שבועות לפחות.
  4. ב-4 שבועות, אם האשפוז היה למשך 12 שבועות לפחות.

[עריכה] צבירת זכויות בחופשת לידה

היעדרות מעבודה לרגל חופשת לידה לא פוגעות בזכויות העובד או העובדת אצל המעביד.

[עריכה] המשך הפרשה לקופות גמל בזמן חופשת הלידה

עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה ומעבידם נהג לשלם תשלומים לקופת גמל, חייב המעביד להמשיך ולשלם תשלומים לקופות גמל בעד התקופה בה שולמו דמי לידה, בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו עבדו בתקופת חופשת הלידה. זאת בתנאי שהעובד או העובדת עבדו אצל המעביד לפחות 6 חודשים לפני תחילת ההריון ובתנאי שהתקיימו יחסי עובד-מעביד ביניהם בכל תקופת ההריון.

[עריכה] איסור פיטורין

[עריכה] איסור פיטורין עובדת בהריון

אסור למעביד לפטר עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה, אלא בהיתר מיוחד משר העבודה והרווחה. האיסור חל הן במקרה של עובדת זמנית והן במקרה עובדת קבועה, ובלבד שעבדה אצל המעסיק או מקום העבודה 6 חודשים לפחות.

שר העבודה והרווחה לא יתיר פיטורין במידה ולדעתו הפיטורין נובעים מהיותה של העובדת בהריון.

[עריכה] איסור פיטורין עובדת לאחר חופשת לידה

אסור למעביד לפטר עובד או עובדת בתקופה של 60 יום מתום חופשת הלידה או מתום ימי ההיעדרות, ולא יתן הודעת פיטורין בתקופה זו אלא באישור שר העבודה והרווחה.

שר העבודה והרווחה יתן אישור לפיטורי העובד או העובדת במקרים הבאים בלבד:

  1. הפיטורים אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה.
  2. עסקו של המעביד חדל מלפעול או שהמעביד הוכרז כפשוט רגל לפי פקודת פשיטת רגל ואם הוא חברה, ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות.

60 הימים הללו לא יבואו במניין ימי הודעה מוקדת לפיטורים.

[עריכה] חוזה עבודה שהסתיים בתקופת איסור הפיטורין

במידה וחוזה עבודה של עובדת שילדה, המועסקת בחוזה עבודה לתקופה קצובה, הסתיים במהלך תקופת איסור הפיטורין, מחייב החוק את חידושו, שכן, אי חידוש החוזה שקול לפיטורי העובדת.

[עריכה] מקרים מיוחדים בחופשת לידה

[עריכה] לידת תאומים או יותר מילד אחד

עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה בשלושה שבועות נוספים בעבור כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני. עד ליום 8.5.07 הזכאות עמדה על שבועיים ימים עבור כל ילד נוסף.

[עריכה] חופשת לידה בלידת ולד ללא רוח חיים

במקרה של לידת ולד ללא רוח חיים, זכאית היולדת לחופשת לידה מלאה. במידה והיולדת מעוניינת לשוב ולעבוד קודם תום חופשת הלידה, רשאית היא לחזור ולעבוד במידה וקיבלה אישור רפואי ובלבד שלא תחזור לעבוד לפני תום 3 שבועות מזמן הלידה לפחות.

[עריכה] חופשת לידה לגבר

החוק מאפשר לגבר לחלוק עם אשתו את חופשת הלידה. גבר רשאי לצאת לחופשת לידה חלקית, החל מהשבוע השביעי שלאחר הלידה, במקום אשתו, אם אשתו זכאית לחופשת לידה וויתרה בכתב על זכותה זו, וחזרה לעבוד.

[עריכה] זכאות גברים לדמי לידה

החל ממאי 1998 זכאי האב להחליף את האשה היולדת בחלק מחופשת הלידה ולקבל דמי לידה במידה ועמדו בתנאים הבאים:

  • האם והאב צברו תקופת עבודה המזכה ב-84 ימי דמי לידה.
  • האם שהתה בחופשת לידה 6 שבועות לפחות מיום הלידה.
  • האב קיבל חופשת לידה ממעבידו.
  • האם הסכימה בכתב לחופשת הלידה של האב.
  • האב ניצל לפחות 21 ימים רצופים.

למעשה, רוב הגברים נמנעים מלצאת לחופשת לידה ולממש את זכאותם ופחות מ-200 גברים מנצלים מדי שנה את זכאותם לעומת כ-90,000 נשים הפונות למוסד לביטוח לאומי לקבל את הקצבה.

החוק תוקן ב-2007 ומאז הוא מאפשר לעובד שבת-זוגתו אינה יכולה לטפל בילוד בשל נכות או מחלה לצאת בעצמו לחופשת לידה לכל משך התקופה.

[עריכה] חופשת לידה באימוץ או פונדקאות

הורה מאמץ זכאי לחופשת לידה, וכך גם הורה מיועד שקיבל ילד מאם פונדקאית. על בני הזוג המאמצים או המיועדים לקבל ילד מאם פונדקאית להחליט ביניהם מי מהם ינצל זכות זו, שכן, רק אחד מבני הזוג רשאים לנצל את הזכות לחופשת לידה.

[עריכה] דמי לידה

דמי לידה משולמים על-ידי המוסד לביטוח לאומי ומהווים תחליף הכנסה ופיצוי על אובדן הכנסה ממקום העבודה בזמן חופשת הלידה. בישראל כ-140,000 לידות בשנה אך רק כ-90,000 תביעות לדמי לידה.

[עריכה] תנאי הזכאות לדמי לידה

יולדת זכאית לדמי לידה בתנאי שהיתה מבוטחת בביטוח לאומי ושולמו עבורה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה בעצמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית ובתנאי שצברה תקופת אכשרה כמפורט להלן:

  1. זכאית לדמי לידה למשך 14 שבועות - במידה ושולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת לידה או ששולמו 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת לידה.
  2. זכאית לדמי לידה למשך 7 שבועות - במידה ושולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת לידה.

[עריכה] שיעור דמי הלידה

שיעור דמי הלידה הינו השכר המדווח לביטוח לאומי ברבע השנה שקדם לראשון בחודש של חודש הלידה כשהוא מחולק ב-90 ומוכפל בימי הזכאות בפועל (98 ימים, 84 ימים או 42 ימים).

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

שאל את עזרא  שאלות קשורות מתוך האתר "שאל את עזרא"


יש לך שאלה? - שאל את עזרא


חושב שדף מידע זה חשוב? שתף אותו עם בני משפחה וחברים! לחץ כאן לשליחת הדף
ערכים חמים: מדרגות מס | פתיחת עסק | דמי הבראה | שכר | פנסיה
מחשבון מס הכנסה ברוטו נטו