כללי חשבונאות מקובלים – BusinessPedia Feedback Form

כללי חשבונאות מקובלים

מתוך BusinessPedia

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כללי חשבונאות מקובלים הם הכללים החשבונאיים לפיהם יש לערוך את הדוחות הכספיים. על הדוחות להיות מדוייקים ומהימנים ולשקף את המצב האמיתי של העסק וזאת על-ידי שמירה על כללים אחידים, ביניהם, שמירה על עקרון השמרנות, עקרון העסק החי, עקרון העלות ההיסטורית וכיוצ"ב.

תוכן עניינים


המידע אודות מצב העסק ופעילותו דרוש למשתמשים שונים: לבעלי העסק, למנהלי העסק, לרשויות הממשלתיות (כולל רשויות המס) , לבנקים, למשקיעים, ללקוחות וספקים מסויימים. לשם הגשמת ייעודו של הדיווח הכספי, נדרש הדיווח להישען על שלוש עקרונות בסיסיים, ראשית הדו"ח הכספי חייב להיות ערוך בשפה משותפת ואחידה. שנית, הדו"ח חייב להיווצר בתהליכים פשוטים ונוחים יחסית ליישום ותפעול. שלישית, הדו"ח הכספי חייב להיות מבוסס על שיטה אמינה. קביעת שפה משותפת לעריכת דיווח הכספי תיעשה תוך הסתמכות על המקורות שיפורטו להלן; כאשר העקרון המנחה הוא כאשר מקור מסויים לא מציין כלל מחייב, יש לפנות למקור הבא אחריו, על פי הסדר הבא:

  1. החוקים התקפים במדינת ישראל.
  2. עקרונות חשבונאיים מקובלים - מוסכמות ליצירת דו"ח כספי.
  3. גילוי דעת מקומיים של לשכת רו"ח בישראל- התקינה החשבונאית.
  4. גילויי דעת עולמיים מטעם הוועדה לתקנים עולמיים - יאס"ק.
  5. נוהג ואופן טיפול במקרים דומים.

[עריכה] עיקרי העקרונות והכללים החשבונאיים

[עריכה] עקרון העלות ההיסטורית

בהתאם לעקרון זה תירשמנה הפעולות בהתאם לעלות המקורית, כל אירוע יירשם בהתאם לעלות במועד הרכישה, ללא כל קשר לשווי השימוש הצפוי של הנכס במועד המכירה או במועד אחר. עקרון זה מצדד בפשטות ובאובייקטיביות של הרישום על פניי שיפוטו של הרושם, שעלול להיות לא אובייקטיבי.

[עריכה] עקרון עיתויי ההכנסה

בהתאם לעקרון זה תירשמנה הוצאות וההכנסות בתקופה החשבונאית שבה הופקו , ללא כל קשר למועד התשלום או התקבול בפועל. מועד הפעלה ייקבע בהתאם להסכם בכתב בין הצדדים , ובהעדר הסכם , במועד מסירת הטובין מרשות האחד לאחר. העקרון המנחה באשר לקביעת מועד המכירה או הרכישה הינו מועד חילוף הבעלות המשפטית במוצרים הנחרים ללא תלות, במיקום הפיזי של המוצרים. קביעת מועד הכנסות או הוצאות בעייתי במיוחד בפעולות המבוצעות בסמוך למועד תום תקופה חשבונאית , ותחילת תקופה חדשה.

[עריכה] עקרון ההקבלה

בהתאם לעקרון ההקבלה יש להקביל את ההוצאות אשר שימשו להפקת ההכנסה, במקביל למועד הפקת ההכנסה ע"י העסק. מטרתו של העקרון היא למנוע הטיית נתוני הדיווח בשל זקיפת ההוצאות לתקופה חשבונאית אחת, בעוד שההכנסות שנוצרו בעקבות הוצאות אלה, תיזקפנה לתקופה חשבונאית אחרת.

[עריכה] עקרון העקביות

בהתאם לעקרון זה, מצווה העסק לדווח באופן אחיד ועקיב אודות תוצאות פעולתו ומצבו במהלך התקופות החשבונאיות. מטרת העקרון היא לאפשר השוואה בין תקופות חשבונאיות , ולמנוע אפשרות של הטיית נתונים, בפרט בנושאים שבהן ניתן להשתמש במספר שיטות חישוב; למשל אופן חישוב פחת, הפרשה לחובות מסופקים וכ"ו), במידה ויחול שינוי באופן הרישום נאזכר זאת בביאורים הנלווים לדוחות הכספיים.

[עריכה] עקרון השמרנות והזהירות

בהתאם לעקרון זה, מחוייב העסק לערוך את רישומיו החשבונאיים בזהירות מקסימאלית, דהיינו בכל אירוע לגביו המסקנה אינה וודאית, יש להעדיף את אופן הרישום שיציג רווחים מינימאליים ,או הפסדים מקסימאליים.

[עריכה] עקרון הגילוי הנאות

בהתאם לעקרון זה מחוייב עורך הדו"ח הכספי על נספחיו להחליט לגביי אופן הצגת כל אירוע בעסק באופן מורחב או מתומצת ביחס להתרשמות קורא הדו"ח הכספי , שהינו קורא סביר בעל הבנה ממוצעת , אודות מצב העסק ותוצאות פעולתו. עקרון זה מחייב מחייה להימנע מהטמעת המידע החשוב ביותר מצד אחד והכללת מידע החשוב פחות ללא בלטת שווא מצד שני. במידת המתבקש מתחייה מעקרון זה להרחיב ולפרט אירועים להם השפעה מכרעת בחיי העסק בצירוף הסברים וביאורים מילוליים.

[עריכה] עקרון המהותיות

בהתאם לעקרון זה מחוייב עורך הדו"ח , לבליט תכנים חיוניים ומשמעותיים בעיניי המשתמשים , ולהצניע את הפרטים השוליים, גם אם לשם כך יש לסטות מהכללים החשבונאיים האחרים; למשל מדפסת הינה נכס , אך בעסק קטן לא נכלול את המדפסת כחלק מהרכוש השוטף, ולא נדרוש פחת כניתן בחוק, אלא נכלול הוצאה זו כחלק מהוצאות המשרד, וזאת מאחר ומדובר בסכום הקטן מ 1000 ש"ח בדר"כ.

[עריכה] עקרון היחידה המוניטארית

עקרון זה נועד להבטיח רישום של אירועים אשר ניתן למדוד אותם בערכים כספיים, וזאת במטרה לנטרל השערות בדבר רישום פעולות כלכליות . ערון זה מאפשר השוואה בין פעולות של עסק מול תקופות שונות ואל מול עסקים שונים.

[עריכה] עקרון הישות הנפרדת

העסק נחשב מבחינה חשבונאית כיחידה ארגונית נפרדת ועצמאית המנותקת מבעליה, (יודגש כי אין הכוונה רק לחברות בע"מ, אלא לכל עסק ללא קשר להיבטים המשפטיים החלים על חברות, ותאגידים נוספים). הרישום החשבונאי נועד לתעד את פעולות העסק כולן בלבד, ולכן אין לערב עסקאות שעושה בעל העסק באופן עצמאי; הדבר מקבל ביטוי בחשבון חו"ז בעל העסק, ובחשבון הון בעל העסק שמבטאים התחייבות או של בעסק לבעלים או של הבעלים לעסק.

[עריכה] עקרון העסק החי

הצגת הנתונים הכספיים של העסק מבוססת על ההנחה שהעסק ימשיך לפעול ברציפות גם בעתיד הנראה לעין; בהיעדר בסיס להנחה זו, מחייב עקרון זה לציין זאת במפורש ולערוך שינויים מהותיים באופן הצגת נתוני העסק , כמו למשל הצגת הרכוש הקבוע בשווי מימוש. ביטוי לקיום עקרון זה הוא קיום יחסים פיננסים בריאים של רכוש אל מול התחייבויות וכ"ו.

[עריכה] עקרון התקופה החשבונאית

עקרון זה מחייב לחצוץ את הפעילות הרצופה של העסק לתקופות שרירותיות , על פי רוב 12 חודשים במהלך שנה קלנדרית, לשם עריכת דיווח כספי אודות פעילות העסק, במהלך תקופה תקנית ואחידה. תקופה זו נחשבת לתבנית פעולות הרישום החשבונאי למרות העובדה שהעסק מתקיים לפני ולאחר תקופה זו.

[עריכה] ראו גם


חושב שדף מידע זה חשוב? שתף אותו עם בני משפחה וחברים! לחץ כאן לשליחת הדף
ערכים חמים: מדרגות מס | פתיחת עסק | דמי הבראה | שכר | פנסיה
כלים אישיים
newsletter
בוקיפינג - הנהלת חשבונות, חשבות שכר